
@ תמונה ראשית
https://pixabay.com/en/silence-sign-character-cartoon-1715729
CFR – הפרצוף הגלוי של הממשלה העולמית החסויה. זאת משימה מורכבת למדיי למפות ולשרטט את המבנה השלם של מערכת הקונספירציה. היא מפלצת רבת זרועות מחד, אך מובנית מאד, מאידך. המועצה לקשרי חוץ – CFR – היא אחד מהפרצופים הגלויים של מערכת הקונספירציה, הפועלת ככלל באפלה, מאחורי הקלעים, מתחת לרדאר.
הכתבה מבוססת על סרטון יוטיוב שבו מגיש פרופסור אדוארד גריפין (Edward Griffin) הרצאה בנושא: העשירים ביותר הם בקנוניה לשלוט בעולם.
The Super Rich are in a Conspiracy to Rule the World.
פרופ' גריפין מתאר כאן פן א ח ד בלבד (מתוך רבים וסמויים) של מערכת הקנוניה העולמית, אבל נראה כי מהיקף וממדרג העצמה של מעגל א ח ד בלבד מתוך מערכת אימתנית זאת – אפשר יהיה להקיש משהו על היקף העצמה הבל-ייאמן של המערכת כולה. בכל מקרה, אפילו הפן שיתואר כאן משקף במידה רבה את דרך פעולתה של הקנוניה העולמית.
פרופ' גריפין מציג בדבריו את הארגון הסודי שהקים ססיל רודס (Cecil Rhodes) הבריטי בסוף המאה ה-19. רודס השתייך לשכבה החברתית העליונה בבריטניה. בזכות קשריו החברתיים המעולים הוא קיבל זיכיון מממשלת בריטניה לחפש יהלומים באותם אזורים של אפריקה שנשלטו אז בידי האימפריה הבריטית. בהדרגה הוא השתלט על כל עפרות היהלומים של קֶנְיה וכך הפך אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. באחד מכתביו הוא מבטא את אמונתו כי העם הבריטי הוא העם הנאור והתרבותי ביותר בעולם וכי ראוי לו להיות השליט על כל עמי העולם. זהו, בבסיסו, אותו רעיון של הנאצים שהאמינו כי הגרמנים הם העם הנאור וכי דווקא להם ראוי להיות השליטים על כל עמי העולם, מה שהם כינו "גזע האדונים". ואילו אנו טוענים כי אף אחד משני העמים הללו לא רק שאיננו ראוי לשום כבוד מיוחד – אלא ראוי למלוא הגנות והבוז על האורח המחפיר שבו נהגו שני עמים אלה כלפי העמים והאוכלוסיות הנכבדות שלהם. עוד טוענים אנו כי עצם השאיפה לשלוט על האחרים היא התגלמות הפרימיטיביות הרוחנית.
ססיל רודס החליט אפוא להקים אגודה סודית שתפעל להשיג שלטון עולמי, מבלי שהנשלטים ירגישו בדבר. הגרעין הראשון היה מורכב מהאנשים המשפיעים ביותר בשכבות העליונות בחברה הבריטית.
לשם הקמת הארגון חיקה/העתיק רודס את דגם הפעולה של מסדר הישועים ושל אדם וייסהאופט מגרמניה (שהיה פעם חבר במסדר הישועי) שהקים בשנת 1776 את הארגון הסודי "האילומינטי", המשמש מרכיב מרכזי במערכת הקונספירציה עד עצם היום הזה.
הדגם היה מבוסס על התפישה הבאה: גרעין מרכזי סודי הפועל באמצעות מעגלים גדלים והולכים, מעגל בתוך מעגל. חברי המעגל הפנימי יגייסו כל אחד כמה חברים (אבל כל אחד כזה לא יגלה מהי זהות הגרעין המייסד). המעגל השני כבר ל א י כ י ר את הגרעין המייסד, כך שסודיותו תישאר נצחית. וכך, החברים בכל מעגל יגייסו כל אחד רק כמה חברים בעוד זהות המייסדים תמשיך להישאר סודית וכך הלאה, עד שמעגל השליטה יתרחב וילך (ברבות השנים) מבלי שאיש יידע עוד מהי זהות המעגל הפנימי ביותר, הליבה: The Core. כך שהחסידים, בסופו של דבר, יפעלו לפי הנחיות "הליבה" מבלי שיידעו, בעצם, מי מפעיל אותם, לאיזו מטרה ומאיזה מניע.
כדי לשמור על עילום זהות מוחלט הם כינו את עצמם "חבורת הנבחרים", Society of The Select. אבל לארגון עצמו שהקים ססיל רודס ל א ה י ה ש ם. הגרעין הראשון מנה לא יותר מאשר 4-5 חברים, ובכללם ססיל רודס. כמה מהם היו: Stead, Bred , Lord Escher, Lord Millner. ססיל רודס כיהן בראש החבורה.
כצעד ארגוני ראשון הם הקימו וועד פעולה, Executive Committee בשם Society of the Elect, כאמור "חבורת הנבחרים". מי שהם ציינו לעצמם כפוטנציאל למגויסים לתפקיד זה היו: לורד ארתור בלפור (Arthur Lord Balfour), סיר הארי ג'ונסטון (Sir Harry Johnston) , לורד רוטשילד הבריטי ולורד אלברט גריי (Lord Albert Grey).
לאחר מותו של ססיל רודס הוא השאיר צוואה ובה חילק את רכושו האגדי לשבע קרנות, שכולן כאחת היו מוקדשות לביסוס השלטון העולמי בעולם של בריטניה.
עם מותו של ססיל רודס עבר מרכז הכובד של הארגון לקבוצת רוקפלר, שאליה משתייכות קבוצות כגון "הבילדרברגרים" וה-CFR, המועצה לקשרי חוץ Council on Foreign Relations, שרוקפלר הקים אותה. מטרתם של ארגונים אלה (ושל עוד רבים אחרים) היא כינון "סדר עולמי חדש" – NWO – New World Order. אמנם, השיטות במציאות מתוכננת זאת, לא השתנו: סודיות, הטעיה, רמייה ושלטון עולמי מרכזי ועריץ. אבל מה שכן השתנה הוא שזהות השליטים המיועדים קיבלה הגדרה רחבה יותר. לאו דווקא בריטים, אלא גם אמריקאים, בעלי הון, בעלי תאגידים וכל מי שרק יתרום למערכת ויקדם אותה.
בספרו של פרופ' קרול קוויגלי בן 1500 העמודים, בשם: תולדות העולם – תקווה וטרגדיה The History of the World: Hope and Tragedy, מציין מחבר הספר עצמו כי הוא באמת אינו יודע בעצמו כיצד לכנות קבוצה/ארגון זה – משום שהם לא העניקו לעצמם שם. כך, שלעתים הוא מכנה אותם The Rhodes Group, לעתים – "הרשת", This Network, ולעתים הוא מכנה אותם פשוט, The Group, "הקבוצה".
קבוצות-המשנה של קבוצת ססיל רודס כונו "השולחנות העגולים", על שם השולחן העגול של המלך ארתור הבריטי. אלה גויסו כבר לא רק מבריטניה, אלא גם מארצות שונות. קבוצות-משנה אלה – מצדן – יצרו אף הן קבוצות משנה. למשל:
- הקבוצה שהוקמה בבריטניה כונתה RIIA – Royal Institute of International Affairs , המכון המלכותי לעניינים בינלאומיים.
- בארה"ב, ששם לא היה בנמצא מוסד מלוכה, כונתה הקבוצה המקבילה Council on Foreign Relations – CFR, המועצה לקשרי חוץ.
ואלה הסתננו למערכות הפוליטיות של כל מדינות העולם. לדברי פרופ' גריפין, תהליך זה ארך, אמנם, כמאה שנה, אבל הוא פעל מצוין, בדיוק על פי הדגם של ססיל רודס.
מציין פרופ' גריפין: "היום, רוב האנשים החברים ב-CFR – והם מונים כ-4000 אנשים מכל מוקדי הכוח של החברה (הם באים לשם רק אם הם נבחרים ומוזמנים) – מגיעים לארגון זה בעיקר מתוך שאפתנות אישית ואופורטוניזם, משום שהם יודעים שמי שחבר ב-CFR תמיד יציעו לו משרות רמות ומשתלמות." אבל אין להם מושג מי באמת מפעיל אותם מהגרעין הפנימי של הארגון המקורי.
פרופ' גריפין גורס שקבוצה נגדית לזאת (על כל מרכיביה), רבת עצמה אך מסוכנת לא פחות – היא הקומוניסטים, שברבות הזמן התנערו מהכינוי "קומוניסטים" ומציגים את עצמם כ"סוציאל דמוקרטים" (לניניסטים).
פרופ' גריפין מדגיש כי שני גושים אלה נאבקים זה בזה מדי פעם כדי לתחזק את ההצגה שמדובר כאן בהבדל רעיוני ביניהם – שזאת הטעיה וגניבת הדעת. למשל: – בוש נגד שָבֶס (דרום אמריקה). או: חרושצ'וב (רוסיה) נגד קנדי (ארה"ב). אבל העולם שהם רוצים הוא זהה (סדר עולמי חדש) והריב ביניהם איננו על אידאולוגיה, אלא על הסוגיה: מי מביניהם ישלוט בעולם.
אחד ממארגני קבוצת Rhodes המקורית היה William Stead. הוא היה המוציא לפועל של צוואת Rhodes. כפי שכבר הזכרנו המעגל השני שהקימו מייסדים אלה היה אותו וועד פעולה – Executive Committee , בשם The Society of the Elect, כלומר "חבורת הנבחרים". וכאמור, כמועמדים לגיוס למעגל הבא הם ציינו לעצמם את:
- Arthur Lord Balfour
- Lord Rotschild מבריטניה
- Lord Albert Grey
תוכנן גם מעגל שלישי שהן כינו "המסייעים". מעגל זה אורגן לימים בידי מילנר וכונה "ארגון השולחנות העגולים". לאחר מותו של ססיל רודס עברה השליטה למילנר, שאיתר צעירים ממגזרי האצולה האירופית כדי לארגן את "אגודת המסייעים". (לימים, "השולחנות העגולים"). צעירים אלה כונו Millner's Kindergarten, גן הילדים של מילנר, משום שהם היו באמת צעירים שזה עתה יצאו אל עולם הפוליטיקה. אלה הוצבו במוקדי הכוח של החברה האירופית, והם נעשו ראשי השולחנות העגולים, איש איש במדינתו.
לדברי פרופ' גריפין, המטרה הראשונה של אגודה סודית היא להישאר סודית. לשמור על הסודות של הארגון. כי לארגון המתכנן להשתלט על העולם מבלי לבקש רשות מאוכלוסיית הפלנטה – יש סודות, מטבע הדברים. זה אומר שאחד מכלי הפעולה החשובים שלהם הוא ההטעיה, השקר ולשון הרמייה.
למשל: עיתונאי שואל אחד מהם:
שאלה: זה נכון שאתם מתכננים דילול האוכלוסייה? תשובה: לא יודע על מה אתה שח.
שאלה: זה נכון שהייתם מעורבים ברצח פלוני אלמוני? תשובה: מעולם לא שמעתי על כך.
שאלה: זה נכון שאתם מתכננים להשתלט על העולם? תשובה: איזה רעיון אבסורדי!
וכן על זה הדרך. זאת שיטת ההטעיה והרמייה. "ולכן", אומר פרופ' גריפין, "הם משקרים כל הזמן והרבה."
אבל, כאשר הם מדברים עם עצמם ומתבטאים בכתבים הפרטיים שלהם ובתנאי פרטיות – הם לעתים מספרים את האמת כולה. כדוגמה לזיהוי אנשי המעגל השלישי, מציין פרופ' גריפין כי, א. טוינבי היה אחד מילדי "הגן של מילנר". הוא היה היסטוריון, סוכן בריטי, ופרופ' להיסטוריה. ארגון הכיסוי ל"שולחנות העגולים" היה ה-RIIA – Royal Institute for International Affairs . ה-CFR הוקם כארגון-כיסוי (Front) ל-J.P. Morgan. לימים עברה שליטת ארגון זה לידי הקונסורטיום של רוקפלר. דרכי הפעולה נשארו זהים אבל המטרה שונתה: כאמור, לא עוד שליטה בריטית בלעדית בעולם, אלא שליטה בעולם כולו של משטר פיאודלי (מבוסס עבדות), מנוהל בידי הבנקים הראשיים בעולם (לטובת ולשירות האליטות: בתי המלוכה והאצולה של אירופה והמשפחות העשירות בארה"ב ותאגידי הענק ובעלי ההון הכבד.
"מכאן", אומר פרופ' גריפין, "שמייסדי ה-CFR הם השליטים האמתיים של אמריקה." אמירה זאת, מכל מקום, איננה מדויקת. מעגלים/ארגונים אלה אינם אלא ה-Facade, החזות/המסכה, הזרוע החיצונית כלפי העולם, הנהנית ממעמד חוקי ולגיטימי, בעוד שמי שבאמת מפעיל את החוטים מאחורי הקלעים – והם השליטים האמתיים – הם אנשים אחרים לחלוטין (ברובם), החברים בארגונים הסודיים – שהם אבני היסוד של הקונספירציה. אלא שארגונים אלה הם סודיים בגלל תכניתם הנפשעת וחובקת העולם ומכיוון שהם אינם מעזים לפעול בגלוי הם משתמשים בארגונים/מעגלים אלה כאמצעי פעולה לגיטימי במציאות החוקית והגלויה – כדי לקדם את מטרותיהם הסמויות והאפלות. לכן ארגונים כמו "ה-CFR, או ה"בילדרברגרים", או ה-RIIA אינם בשום אופן שליטי ארה"ב או העולם אלא דווקא עבדיהם הנרצעים. יתרונם היחיד הוא שהם אינם באמת חולקים את כל המידע אודות היקף התכניות הנפשעות של השליטים הסמויים ושהם במעמד חוקי המאפשר להם לקדם מהלכים לטובת מערכת הקנוניה, בעולם הגלוי, מבלי שהציבור בעולם יבין מה הם בדיוק עושים.

חברי CFR מונים כ-4000 חברים. חלק גדול מנשיאי ארה"ב היו חברים ב-CFR, אבל לא כולם. JFK לא היה חבר ב-CFR, אבל John Kerry – כן. גם דיק צ'ייני, מזכיר המדינה בימי הנשיא בוש הבן היה חבר במועצה זאת. ב-CFR, כאמור, חברים נשיאים שלעבר ואף מזכירי מדינה, כמו למשל: דין ראסק, קֶלוג, סטימסון, קורבל הול (פקיד בכיר במשרד החוץ במשך מלחמת העולם השנייה), ג'ורג' מרשל, האחים דאלאס, הנרי קיסינג'ר, סיירוס ואנס, שולץ, הייגלברגר, קונדוליסה רייס. כמו כן חברים ב-CFR שרי ביטחון, מנהלי CIA (ראמספלד) ראשי תאגידים, ראשי חברות נפט הגדולות ביותר, בעלי חברות כגון בואינג, קוקה קולה, אקסון, קודאק, אנרון, ג'נרל אלקטריק, היוז-תעופה, Xerox, לוי שטראוס, לוקהיד, מונסנטו, יאהו, חברות Pharma, ראשי חברות תקשורת ועיתונות, חברות ראשיות להוצאה לאור, וכן דמויות מרכזיות בתקשורת, כגון ברברה וולטרס. וכן חברים ב-CFR ראשי וועדים של ארגוני העובדים הגדולים ביותר. מתוך אלה ישנם צוותי חשיבה Think Tanks – המונים 443 אנשים.
אחת הקרנות שהשאיר אחיו ססיל רודס, למשל, מיועדת לממן קבוצות המחוללות תסיסה ומהומות באזורי מגוריהן בתואנות שונות כגון: תנועת שחרור לאומית, תנועת להגדרה עצמית לאומית על שטחה הריבוני של מדינה קיימת (יכול להיות כי הקרן שמימנה את הקמת ה-PLO הארגון לשחרור פלסטין, שאנו סובלים ממנו ללא סוף, מומנה בדיוק מהקרן הזאת). כמו כן חברים ב-CFR ראשי בנקים מרכזיים ומספרם 284.
אם כן – כל האנשים האלה – החולשים על כ ל תחומי ומוקדי העשייה בעולם המערבי – כולם מחויבים למערכת הקונספירציה, פועלים בשירותה ועובדים לשם קידומה. אתם מתחילים להבין באיזו עצמה מדובר? כי זהו ר ק המעגל השלישי של העצמה. וטרם שרטטנו אפילו לא מאית מהתמונה הכוללת.
לתשומת הלב של הקורא: ה-CFR איננו ל ב הקונספירציה וגם לא ר א ש המערכת הסודית. הוא בסך הכול המעגל השלישי. מעליו ישנם עוד שני מדרגי סמכות בפירמידה שאנשים אלה אינם יודעים בדיוק מיהם ומה תפקידם.
אומר פרופ' גריפין: "משמע, כי ל-4000 אנשים אין מושג מי מנהל אותם מאחורי הקלעים, לאן ומדוע?" אם כן, מדוע הם בכל זאת פועלים בשירות הסדר העולמי החדש? משום שזה משתלם, יוקרתי, נוח, כייפי, וזה נחשב למצליחנות להיות שייך לחבורה ה"יוקרתית" הזאת. וכבר ציין פרופ' גריפין כי אנשים אלה הם ברובם אופורטוניסטים המחפשים את הקידום האישי שלהם ותו לא. על כן CFR הוא בדיוק הארגון התואם את המבנה הפסיכולוגי שלהם.
ויש עוד לזכור כי המעגל ש א ל ה יוצרים מסביבם הוא רחב בהרבה: המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית על כל אנשיהן, פעיליהן, סניפיהן, אוהדיהן, תורמיהן, ואיש מאלה אינו יודע שמישהו מנהל אותם מבפנים.
רוב האנשים האלה, כך טוען פרופ' גריפין, מתייחסים את חברותם ב-CFR כאל קרש קפיצה לקראת מעמד יותר גבוה של עוצמה, משרה בכירה, תפקיד בכיר יותר, עם שכר שמן. שכן, אם אתה מתקבל כחבר בארגון זה – את כבר "מסודר", אתה כבר אינך צריך לדאוג לחפש משרה בכירה, כי כבר ידאגו לך. ומי שחבר ב–CFR – תמיד יוצעו לו תפקידים טובים, בכירים ומשתלמים. האנשים הללו רק לא יודעים בדיוק מדוע. לדברי פרופ' גריפין, רבים מאנשי CFR הם לא רק סתם אופורטוניסטים, אלא גם משוללי כל אידאולוגיה והם פועלים אך ורק או בעיקר מטעמי נוחות אישית, תועלתנות ושאפתנות.
מדוע, בכלל, הוקמו מפלגות בעולם?
פרופ' קרול קוויגלי, בספרו אכן מדווח כי בשלב מסוים התמודדו מייסדי "הקבוצה" עם השאלה: כיצד ישלטו בעולם, בבוא הזמן, מבלי שהציבור הרחב ירגיש ששולטים בהם, ומה לעשות כדי שהציבור יחיה באשליה ש ה ו א הבוחר את מנהיגיו וכי יש לו השפעה בתהליך הפוליטי. לשם כך הם המציאו את המפלגות, שלכולן יש בדיוק אותה אג'נדה – שלטון ושררה – ו"עיצבו" אותן כך שכל אחת מהן תבטא רעיונות קצת אחרת, כדי להעניק להמונים אשליה של בחירה. לדברי פרופ' גריפין, "המריבות הפוליטיות" אינן אלא בדיחה. הן כיסוי לעניינים שונים לחלוטין. הן כיסוי למאבק מי ישלוט בעולם ולא על הסוגיה: "איזה" עולם הם רוצים לקדם בעבור האנושות. זאת, משום שהם מתכוונים לשלוט בעולם בכל שיטה ובכל אמצעי, מה שלא יהיה. ולכן, האדם הפשוט הוא מבחינתם האויב. עליהם להביס את ההמונים ב כ ל מחיר. ולכן: כלפי האנושות בכללותה הם מאמצים את מוסר המלחמה האומר: במלחמה כמו במלחמה – כל האמצעים כשרים. העיקר הוא הבסת האויב, גם אם במחיר השמדתו. זאת המנטאליות שלהם. הם חסרי רחמים מכל וכל. Totally Ruthless.
- ואם זה כרוך במאסר של חפים מפשע – So be it, שיהיה.
- ואם זה כרוך בייזום פעולות טרור בעולם וברצח המונים – So be it , שיהיה.
- ואם זה כרוך ברציחות פוליטיות – So be it , שיהיה.
הם לא מתכוונים להפסיד. ונקודה חשובה לא פחות: השיטה שבאמצעותה הם מתכננים לשלוט מכונה "דמוקרטיה".
אם יש לכם עניין ללמוד ביתר הרחבה על המבנה ועל שיטת הפעולה וההתארגנות של מערכת הקונספירציה העולמית אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי consprotocols.co.il